מ"ח 7184/19

תקציר

הנאשם הגיש בקשה למשפט חוזר בעקבות הרשעתו בתקיפת מתלוננת, בטענה לסיוע לא יעיל של עורך דין – ובפרט, כי עורך דינו הקודם לא ייצג אותו כראוי במהלך הליך הערעור. עורך הדין התמקד בטיעונים אחרים שסבר כחזקים יותר, ולא ציין כי הנאשם הודה בקשר שלו לאופנוע ולכרטיס סים תפעולי מרכזי בתיק. עם זאת, השופט קבע כי הבחירה של עורך הדין באסטרטגיית ההגנה אינה מהווה כשל בייצוג, שכן מדובר בשיקול דעת מקצועי סביר. זאת ועוד, השופט מצא כי טענות הנאשם בדבר אי ייצוג חלות רק על הליך הערעור, בעוד שהממצאים העובדתיים המרכזיים שהרשיעו את הנאשם נקבעו על ידי בית משפט קמא על סמך ראיות משמעותיות – ראיות פורנזיות, עדויות עדים, ראיות דיגיטליות ממחשב הנאשם ורישומי טלפון. השופט הגיע למסקנה כי גם אם עורך הדין היה טוען את טענותיו המבוקשות של הנתבע, התוצאה לא הייתה משתנה בשל הראיות המכריעות נגדו. לפיכך, דחה השופט את הבקשה למשפט חוזר, שכן הנאשם לא הציג תשתית ראייתית מוצקה לעיוות דין, וטענותיו לא נופלות תחת אף אחת מהעילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט.