ע"פ 8464/15

תקציר

המערער במקרה זה הורשע בהריגה ובעבירות נוספות בגין גרימת תאונת דרכים קטלנית לאחר שעבר באור אדום בצומת. ערכאת הערעור החליטה לקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן לא מצאה טעות בדין בקביעתה של הערכאה הנמוכה יותר כי המערער נכנס לצומת באור אדום. השאלה המרכזית הייתה האם היה למערער אור אדום או ירוק בעת כניסתו לצומת, אשר נקבעה עובדתית על ידי בית המשפט המחוזי על סמך עדויות משכנעות של עדי ראייה. בית המשפט סירב להתערב בממצא עובדתי זה, והדגיש כי לבית המשפט המחוזי יתרון בבחינה ישירה של העדויות והראיות. המערער טען כי חלק מעדויות עדי הראייה היו פגומות ולא היה מקום להסתמך עליהן, אך ערכאת הערעור חלקה על כך, ומצאה טענות אלה בלתי משכנעות ובלתי מהותיות לתוצאה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר תפקודם הלקוי של הרמזורים ואי מיצוי חקירת בוחן התנועה. זאת ועוד, בית המשפט תמך בהערכת בית המשפט המחוזי את עדויותיהם של קזלסי ושמעוני, שהבחינו במערער עובר באור אדום, על פני עדותו של מימון, נוסע באוטובוס, שטען כי האור היה ירוק. השופטים הסכימו עם נימוקיו של בית המשפט המחוזי והסתמכותו על עדויות אלה, תוך הדגשת אמינותם של עדים שהיו ממוקדים יותר בכביש וברמזורים. לחילופין, ביקש המערער להקל בעונשו, שכלל מאסר בפועל ושלילת רישיון הנהיגה. בית המשפט דחה ערעור זה, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירות של אובדן חיים בתאונות דרכים ואת אחריותו המשמעותית של המערער כנהג תחבורה ציבורית. השופטים ציינו את חוסר ההיגיון במעשיו של המערער, נהיגה במהירות גבוהה והתעלמות מחוקי התנועה, שהובילו לתוצאה טרגית. הם הגיעו למסקנה כי העונש שהוטל לא היה חמור מדי בהשוואה למקרים דומים, במיוחד נוכח נהיגתו הפזיזה של המערער טרם התאונה. לבסוף, השופט מ' מזוז חיזק את ההחלטה, והדגיש את האחריות המוגברת של נהגי התחבורה הציבורית ואת אמינותם של עדים שהיו ממוקדים יותר בכביש. הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.