רע"א 35215-11-23

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך בין שני צדדים, המבקש שבבעלותו בית והמשיבים שמכרו את הבית למבקש אך לא קיבלו את מלוא התשלום. המשיבים הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני שימנע מהמבקש להיכנס לבית ולפנותו, צו שניתן על ידי בית משפט קמא. בעקבות זאת, המבקש לא הורשה להיכנס לנכס למרות ששילם את רוב סכום הרכישה. המשיבים טענו כי המבקש פלש לנכס וביצע בו עבודות שלא כדין. החלטת בית המשפט היא כי הוראת השעה אינה יכולה לעמוד כפי שניתנה מבלי לשקול את כל התנאים הנדרשים לכך. המשיבים לא הוכיחו כי הם זכאים לסעד הזמני שביקשו, שהוא פינוי המבקש מהנכס, שכן זה לא תאם את הסעד המבוקש בכתב תביעתם – אשר ביקש פיצוי כספי בלבד ולא פינוי או צו מניעה. זאת ועוד, המשיבים לא הוכיחו כי היה להם סיכוי סביר להצליח בתביעתם, ואף לא הוכיחו כי אי מתן צו המניעה יפגע בהם באופן מהותי, מה גם שקיימות דרכים אחרות לבסס את תביעתם הכספית. עוד ציין בית המשפט כי טענות המבקש, אשר סתרו את טענות המשיבים, היו צריכות להילקח בחשבון אך לא היו כאלה. לטענת המבקש, הצדדים הסכימו כי הוא יוכל להיכנס לנכס לצורך ביצוע שיפוצים, ולכן אין לראות בו פולש. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להשיב למבקש את זכות החזקה בנכס, בהינתן שצו השעה מבוטל, ובקשת המשיבים לצו מניעה זמני נדחית. החלטה זו אינה קובעת עמידה בהתחייבויות אחרות של שני הצדדים, והיא תיכנס לתוקף ביום 12 בדצמבר 2023. המשיבים חויבו בהוצאות המבקש בסך 10,000 ₪.