פטנטים 351179/00

תקציר

המקרה הנדון נסוב סביב הזכאות לרשום ביטוי באנגלית בן ארבע מילים, המתורגם ל"במרדף אחר תשובות", כסימן מסחר בישראל. המבקש, שהוא הבעלים של הסימן, טוען כי יש לרשום אותו כפי שהוא מבדיל את הסחורה והשירותים שלהם מאלה של אחרים. עם זאת, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר דחה את הבקשה וסיפק מספר נימוקים להחלטה זו. ראשית, הסימן נעדר אופי מבחין, שהוא דרישה לרישום סימן מסחר לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר. הביטוי הוא משפט נפוץ, תיאורי ובעל משמעות שאינו מזהה באופן ייחודי את המוצרים או השירותים של המבקש. יתר על כן, המבקש לא הוכיח כיצד הסימן מוצג או נעשה בו שימוש על טובין, דבר המעכב את יצירת הקשר בין הסימן לבין עסקיו. כמו כן, הצגת הסימן והיעדר ראיות לגבי השימוש בו באתר האינטרנט או במוצרים של המבקש אינם תומכים ברישומו. המבקש גם לא הוכיח כי הסימן קיבל אופי מבחין עקב השימוש, כנדרש בסעיף 8(ב) לפקודה. אשר לטענה החלופית המבוססת על סעיף 16 לפקודה, היא מתירה רישום על סמך סימנים הרשומים בארצות מוצאם. עם זאת, הסימן אינו מקיים את הדרישה להיות בעל אופי מבחין, ולכן הוא אינו כשיר לרישום גם לפי סעיף זה. סיכומו של דבר, הבקשה לרישום 351179 סימני מסחר, "בחיפוש אחר תשובות", נדחית על סמך הראיות והטיעונים שהובאו בפניה. החלטה זו עולה בקנה אחד עם דרישת האופי הייחודי לסימני מסחר ונועדה להגן על הציבור והמתחרים מפני בלבול פוטנציאלי.