ע"א 2207/02

תקציר

מדובר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בתיק שעניינו ערבות לחובותיה של חברת ינגול בע"מ לבנק. הבנק הגיש תביעה לפסק דין מקוצר בסך 810,134.18 ₪ נגד ינגול ובעלי מניותיה/ערבים לה (המערערים) בגין יתרות חוב בחשבון החברה. המערערים ביקשו למחוק את כותרת פסק הדין המקוצר וביקשו רשות להתגונן מפני התביעה, אשר נדחתה על ידי בית משפט השלום. הסוגיה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה האם יש לתת למערערים רשות להתגונן מפני טענת הבנק. ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערים לאחר שמצאה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לא הביאה בחשבון היבטים מכריעים שהעלו המערערים. ראשית, למערערים מערכת יחסים ארוכת שנים עם הבנק ואמון מוחלט במנהליו, מתוך אמונה שהם לקוחות מועדפים. שנית, הבנק לא המציא למערערים את כל המסמכים הדרושים להכנת כתב הגנה, חרף בקשות רבות, דבר שתרם לעיכוב ההליכים. שלישית, התצהירים שהגישו המערערים חשפו הגנות עובדתיות מהותיות, לרבות טענות לחוסר תום לב מצד הבנק, חיובים בלתי מורשים לחשבון החברה והפרת חובת זהירות ונאמנות. בנוסף, ניכוי הכספים מקופות החיסכון של המערערים על ידי הבנק ללא התראה מוקדמת ויחסו השונה ללקוחות אחרים העלו שאלות לגבי התנהלות הבנק. בנסיבות אלה, ביטלה ערכאת הערעור את פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר והעניקה למערערים רשות להתגונן. הבנק חויב להגיש כתב תביעה מתוקן, והמערערים יכלו להגיש כתב הגנה תוך שימוש בטענות שהועלו בתצהיריהם. כמו כן חויב הבנק לשלם למערערים הוצאות ערעור בסך 10,000 ש"ח, שייזקפו לזכות החוב הנטען. השופט דר הציע סכום הוצאות נמוך יותר של 6,000 שקל.