ת"א 720517/07

תקציר

במחלוקת על אגרה שנתית שלא שולמה עבור שירות טלוויזיה, היה על השופט לקבוע את הדין הרלוונטי לגבי חובת האזרחים להודיע לרשות השידור על הפסקת החזקת מכשיר טלוויזיה. התובע טען כי הנתבע, שהשליך את הטלוויזיה שלו בשנת 2001, היה צריך להודיע על כך לרשות ובכך להמשיך להיות חייב בתשלום עד שנת 2006. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע, והדגיש כי החוק מטיל באופן ברור את האגרה על מחזיק בסט, ואין הגדרה של "מחזיק" שתכלול את מי שלא הודיע לרשות על הפסקת החזקתו. יתר על כן, השופט פירש את התקנות הרלוונטיות כביכול, והגיע למסקנה כי מטרתן ליצור מנגנון יעיל עבור הרשות לגביית אגרות, שאינו חל על אזרחים שלא הודיעו לרשות על השמדת מקלטי הטלוויזיה שלהם. השופט התייחס גם למקורות המשפט העברי והדגיש את עקרונות הצדק והיושר בדיני המס ואת הצורך בבסיס משפטי ברור להטלת חובות על האזרחים. בסופו של דבר, נוכח היעדר דרישה משפטית מפורשת והעובדה המוסכמת כי לנתבע לא היה מכשיר טלוויזיה מאז שנת 2001, דחה השופט את התביעה, והורה לתובע לכסות את הוצאות המשפט של הנתבע. עד לתיקון התקנות, רשות השידור רשאית לחלוק על טענות האזרחים כי השליכו את הסטים שלהם, ולהעביר את נטל ההוכחה לנתבעים.