ע"פ 962/85

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של שאול צמח בהריגת שאול קצר, בן משפחה קרוב דם שהיה מסוכסך זמן עם משפחתו של צמח. מהעובדות שקבע בית המשפט המחוזי עולה כי קצר ואחיו, בעודם שיכורים, פרצו לדירת הוריו של צמח והובילו לקטטה. קצר תקף את צמח, שדקר את קצר בגבו והביא למותו. צמח טען כי פעל מתוך הכרח להגן על עצמו ועל אביו, אך בית המשפט קבע כי טענת ההגנה העצמית אינה תקפה, שכן צמח כבר לא היה בסכנה בעת הדקירה. כמו כן, נדחתה גם הגנת הצורך להגן על אביו, שכן הדקירה חרגה מהנדרש באופן סביר ואינה מידתית ביחס לסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט העליון הפחית את עונשו של צמח לשמונה שנות מאסר, חמש שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי, בהתחשב בנסיבות המקלות, לרבות תוקפנותו של הקורבן, חרטה כנה של צמח והיעדר עבר פלילי משמעותי. השופט נתניהו, בדעה חולקת, היה מקצר עוד יותר את העונש לשבע שנים, וסבר כי אין זה ראוי להטיל על צמח עונש שווה לעומת מקרים עם עובדות מחמירות יותר. עם זאת, חומרתה המיוחדת של עבירת שפיכות הדמים הביאה את הרוב להדגיש את הצורך בעונש משמעותי, ובסופו של דבר להסתפק בעונש מופחת של שמונה שנים.