ת"צ 21798-06-17

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו שני הצדדים בתובענה ייצוגית זו. המבקשים טענו כי המשיבים גובים שלא כדין מנישומים 280 ₪ כשכר טרחה בגין משלוח מכתב התראה. בעקבות המלצת בית המשפט, הפסיקו המשיבים גבייה זו והגישו הודעת פיטורים. המבקשים טענו כי הפיטורים מהווים הודאה בעוולה וביקשו שכר טרחת עו"ד ושכר טרחת עורך דין, דבר שהמשיבים התנגדו לו, בנימוק של חובו של המבקש עצמו לעירייה והמשאבים המינימליים שהושקעו בהפסקת הגבייה. השופט מצדד במבקשים, ומכיר בתועלת שהושגה מהודעת הפיטורים ובעבודה שהושקעה בהגשת התביעה. עם זאת, השופט מתייחס גם לעובדה שההליך הסתיים במהירות וללא משפט מלא, כמו גם להיבט כספי הציבור. כתוצאה מכך, השופט מחליט לפסוק למבקשים שכר של 1,000 ₪ וסך של 5,850 ₪ שכר טרחת עורך דין, שישולמו על ידי המשיבים. עוד קובע השופט כי המשיבים יכולים לנכות את התמורה מחובות הארנונה הקיימות של המבקש. שכר הטרחה ישולם תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יחול עליו ריבית.