בד"א 24/20

תקציר

ערעור הוגש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, שהרשיע את המערער, עורך דין במקצועו, בשורה של עבירות הקשורות להתנהלותו המקצועית. אלה כללו העלמת פיקדונות שלא כדין, מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, הפרת חובת אמונים, העלאת טענות עובדתיות ומשפטיות בידיעה שאינן נכונות והעלמת מסמכים שלא כדין. על המערער נגזר עונש הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, בצירוף קנסות כספיים. המערער טען כי יש לבטל את פסק הדין בשל אי סדרים פרוצדורליים, לרבות היעדר חתימתו על פסק הדין, דחיית בקשתו לדחייה ופגיעה בזכותו להליך הוגן. הוא גם חלק לגופה של ההרשעה, וטען כי לא התקיימו היסודות המשפטיים של העבירות. לחילופין, הוא ביקש להקל בעונשו, בנימוק של חלוף הזמן ואופיו הקיצוני של העונש. בית המשפט דחה את טענות המערער לאי סדרים פרוצדורליים, וקבע כי פסק הדין נחתם כדין וכי דחיית בקשותיו הייתה סבירה בנסיבות העניין. עם זאת, בית המשפט מצא פגיעה בזכויותיו של המערער בכל הנוגע להיעדר חקירה ראשונית. עם זאת, בית המשפט סבר כי פגיעה זו אינה חמורה דיה כדי להצדיק את ביטול ההליך. בית המשפט אף אישר את מרבית ההרשעות, והסכים עם המשיב כי אין בסיס עובדתי או משפטי לאחת העבירות. לגבי העונש, בית המשפט התערב והפחית את העונש. זאת, בשל זיכויו של המערער מהעבירה החמורה ביותר והזמן הרב שחלף מאז הוגשה התלונה, דבר שגרם לו עינויים משפטיים קשים. במקום הרחקה לצמיתות, גזר בית המשפט על המערער חמש שנות השעיה בפועל מלשכת עורכי הדין. גם הקנסות הכספיים הופחתו. שאר רכיבי המשפט המקורי נשמרו.