ת"פ 33791-12-23

תקציר

השופט במקרה זה איזן בין הטווח שהציעה התביעה – 53 חודשים – לבין זה שהציעה ההגנה – 30 חודשים – וגזר על הנאשם 45 חודשי מאסר בגין שוד שבוצע בנשק, לצד מספר עונשי מאסר על תנאי. גזר הדין מביא בחשבון את הערכים המוגנים שנפגעו, את הפגיעה שנגרמה ואת נסיבות ביצוע העבירה, שכללו תכנון מוקדם, שימוש בנשק ארוך, הסכנה הפוטנציאלית והנזק הנפשי שנגרם. השופט שקל גם את הודאתו של הנאשם, נסיבותיו האישיות ואת הנזק של עונש מאסר לו ולמשפחתו. לנסיבותיו של העבריין ניתן משקל מופחת, לרבות עברו הפלילי והיעדר ניסיון שיקום. גזר הדין נועד לשמש גורם מרתיע, המשקף את חומרת העבירות, במיוחד נוכח ההתמקדות החקיקתית בעבירות נשק. השופט בחר שלא להטיל קנס, נענה לבקשת התביעה, והעניק לנאשם זכות ערעור לבית המשפט העליון.