ע"פ 9218/05

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים בנוגע לאירוע שהתרחש בחודש יוני 2003, בו פגע מערער שהיה אז בן 16 בקטינה באמצעות אופנועו, ולאחר מכן ניסה להימלט מהמקום. המערער הורשע במספר סעיפים, בהם רשלנות, נהיגה ללא רישיון, אי מסירת פרטים וגרימת נזק. נגזרו עליו 20 חודשי פסילה, קנס של 2,500 שקל ו-20 חודשי פסילה על תנאי. המערער ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, וטען כי אין סיבה להאמין לעדי התביעה, וכי עדותו שלו עקבית. באשר לגזר הדין טען בא כוח המערער כי הוא מופרז ולא אחיד בהשוואה למקרים דומים. בא כוח המשיב התנגד לערעור, וקבע כי קביעתו של בית משפט קמא סבירה. לאחר שבחן את חומר הראיות, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ובחר להאמין לעדי התביעה. בית המשפט הסכים גם עם הרשעתו של בית משפט קמא את המערער באשמת רשלנות, וציין כי מהירות הנסיעה ונסיבותיה מהוות נהיגה רשלנית, ולמערער ניתנה הזדמנות להתגונן מפני האשמות אלה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור על גזר הדין, וקבע כי בית משפט קמא הטיל על המערער עונשים מופרזים. בהתחשב בגילו הצעיר, עברו התעבורתי הנקי ותסקיר מבחן חיובי, הפחית בית המשפט את תקופת הפסילה בפועל לתשעה חודשים, תוך השארת יתרת העונש ללא שינוי. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 7.8.05.