בש"פ 2576/16

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על צו מעצר לצורך הליכי הסגרה. טענות המערער בדבר עילת המעצר התבססו על מסוכנותו של המשיב ועל סכנת הבריחה. בית המשפט, לאחר שיקול דעת מעמיק, החליט לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את המעצר. החלטה זו התקבלה למרות שהכיר בחומרת העבירות המיוחסות למשיב, שכללו חשדות לפגיעה בשבעה קטינים שונים. בית המשפט שוכנע מהתנהלותו של המשיב מאז התעוררו החשדות, משיתוף הפעולה שלו עם הרשויות ומהאמצעים המוצעים להפחתת הסיכונים, לרבות ניטור אלקטרוני ותמיכה במפקחים מתאימים. בעוד שבית המשפט הכיר בחששות הלגיטימיים בדבר מסוכנות ובריחה, הוא מצא כי ניתן לטפל בסיכונים אלה באמצעות תנאים מחמירים מבלי להזדקק למעצר במתקן מעצר. תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני כללו איסור על כניסת קטינים לחצרים, ערבויות מוגברות והגבלות מפורשות על כל מגע עם קטינים. בית המשפט הדגיש את החשיבות שבמתן משקל ראוי להתרשמותו של בית משפט קמא מהחלופה המוצעת ובהיעדר סיבה משכנעת לבטל את החלטתו. החלטה זו התקבלה לאחר דיונים מעמיקים, תוך מתן עדיפות לביטחון הציבור ולסיכונים הכרוכים בהליכי הסגרה.