ע"א 250/64

תקציר

בעניינה המשפטי של יבא, עובדת מטבח שנפצעה לאחר שהחליקה על רצפה שמנונית, דחה בית המשפט העליון את ערעורה לפיצויים נגד מעסיקה, בנימוק של היעדר ראיות לרשלנות. יבא טענה כי תנאי עבודה ירודים ורשלנות הובילו לנפילתה ולפציעתה, אך בית משפט קמא לא מצא הוכחה חותכת לקיומו של שמן או לחות במקום התאונה. העדויות תיארו פרקטיקות מטבח סטנדרטיות, כגון מריחת מלח בישול על שפיכות כדי למנוע החלקה, ותמכו בטענה שננקטו אמצעי זהירות סבירים. בית הדין הדגיש כי על המעסיקים להפחית סיכונים צפויים, אך הם אינם אחראים אם כל אמצעי הבטיחות הסבירים מבוצעים ועדיין מתרחשת תאונה בשל סיכוני עבודה אינהרנטיים. למרות חוסר יכולתה להוכיח כי הרצפה מסוכנת או כי התעלמו מאמצעי בטיחות חלופיים, זכתה יבא להכרה בשל נסיבותיה האישיות הקשות. בית הדין עודד את המעסיק להציע סיוע במוניטין, אך לא הטיל כל חובה חוקית לפיצויים או לפסיקת הוצאות. פסק הדין נשען במידה רבה על מקרים קודמים והדגיש כי בעוד שמעסיקים חייבים להבטיח בטיחות, הם אינם מבטחים מפני כל תאונות העבודה.