ע"א 8809/12

תקציר

שתי חברות בנייה ערערו על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בתביעתן נגד המועצה המקומית שלומי, שלטענת החברות גבתה מהן שלא כדין היטלי ביוב ודמי הנחת צנרת. החברות טענו כי כבר שילמו למשרד הבינוי עבור עבודות הפיתוח, כולל התקנת ביוב וצנרת, ולכן התשלום הנוסף של שלומי אינו חוקי. שלומי, לעומת זאת, טענה כי השתתפה בעבודה וטענותיה סבירות. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את טענת החברות בנוגע להיטלי הביוב, אך דחה אותה בגין דמי הנחת הצנרת. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. בעוד החברות ביקשו לחזק את טענתן בעניין אגרות הנחת הצנרת, שלומי ביקש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין היטלי הביוב. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי התמונה העובדתית שלפניהם אינה שלמה, ותפקידו של משרד הבינוי בעבודות אינו ברור. לפיכך החליט בית המשפט להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך בדיקה ועדות של נציג משרד הבינוי. זה יעזור להבהיר את חלקם המדויק של שלומי ומשרד הבינוי בעבודות ולקבוע את האגרות החוקיות. הערעורים התקבלו, אפוא, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי מבלי להביע דעה בדבר נטל ההוכחה בסוגיה אזרחית-מנהלית סבוכה זו. פסק הדין ניתן ביום 4.5.2015 והמשנה לנשיא, השופט ח' מלצר, והשופט י' עמית הסכימו עמו.