תא"מ 23638-07-20

תקציר

השופט פוסק לטובת הנתבע ומורה לתובעים לשאת בהוצאות דחיית התביעה, בסך 12,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. התובעים תבעו את הנתבע בגין רשלנות, אך השופט מצא כי תביעתם חסרת שחר. התובעים לא הוכיחו כל נזק שנגרם על ידי הנתבע, המהווה תנאי הכרחי להוכחת רשלנות. עוד קבעה השופטת כי פרשנותם של התובעים לחוק הרלוונטי שגויה וכי תביעתם לפיצוי אינה מבוססת. סעיף 16 לחוק, אליו הפנו התובעים, נועד להבטיח את תשלום המסים ולהתנות מתן אישור לעסקאות מקרקעין בתשלום מיסים או במתן ערבות מתאימה. פרשנותם של התובעים לסעיף זה תוביל למצב אבסורדי ותעקוף את מנגנוני הבדיקה והפיקוח של המינהל. יתר על כן, גם אם השופטת הייתה מסכימה עם פרשנות התובעים לחוק, היא עדיין לא הייתה מוצאת את הנתבע רשלן באופן חמור או פועל בחוסר תום לב, דבר שהיה מחייב את התובעים לקבל פיצויים. במקרה זה הייתה מחלוקת על פרשנות הנורמות המינהליות, והשופט צידד בפרשנותו של הנאשם.