בד"א 30/18

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של עורך דין שהורשע בהעברת כספים ומסרים לאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון הטרור חמאס. עורך הדין הורשע בשורה של עבירות, בהן מגע עם סוכן חוץ, מתן שירותים להתאחדות בלתי מותרת ואיסור הפעלת רכוש למטרות טרור. בית המשפט מצא כי עורך הדין ניצל לרעה את המעמד המיוחד שניתן לעורכי הדין ואת האמון שניתן בהם על ידי המערכת המשפטית, ובכך פגע בתדמיתו של מקצוע עריכת הדין כולו. עוד נקבע כי עורכת הדין לא למדה את הלקח מהליך משמעתי קודם הנוגע לעבירות דומות, בו הושעתה לשנתיים. הערעור מתייחס לעונש שיוטל על עורכת הדין של המשיבה, כאשר המערערת מבקשת את הרחקתה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. בית המשפט פסק לטובת המערער, והגיע למסקנה כי מעשיו של עורך הדין מצויים בקצה העליון של הספקטרום מבחינת חומרתו וזיקתו למקצוע עריכת הדין. צוין כי מעשיו של עורך הדין פגעו קשות באמון הציבור במקצוע עריכת הדין והיוו פגיעה במערכת המשפט. יתר על כן, הישנות העבירה והיעדר חרטה או נסיבות חריגות שהוקלו לטובתה הצדיקו את העונש המרבי. לפיכך החליט בית המשפט לקבל את הערעור, דחה את ערעורה של המשיבה והורה על הרחקתה מלשכת עורכי הדין. החלטה זו התקבלה חרף טענת המשיבה כי מעשיה לא היו כרוכים בבושת פנים וכי הנסיבות מצדיקות עונש מופחת.