ת"א 11514-06-19

תקציר

המבקש, עו"ד עמוס גבעון, ביקש לפסול את השופט על יסוד תפיסת משוא הפנים והמשוא פנים שהתגבשה במהלך ניהול תביעה אזרחית. המשיבים, עו"ד עמוס ון אמדן ועו"ד שלומית הראל-שוורץ, התנגדו לבקשה בטענה כי מדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי ובניסיון לעכב את ההחלטה. השופט קבע כי הבקשה נגועה בשיהוי בלתי סביר, שכן האירועים שהובילו לבקשת הפסילה התרחשו זמן רב לפני שהתיק הועבר אליהם. זאת ועוד, החלטות בית המשפט היו פסיקות פרוצדורליות שגרתיות ולא הצביעו על דעה סגורה או משוא פנים. השופט הדגיש כי חילוקי דעות עם החלטות בית המשפט צריכים להיפתר בהליכי ערעור ולא בפסילה. בנוסף, שקלול בית המשפט לגופן של טענות המבקש בהזדמנויות רבות הפגין פתיחות מחשבתית, והפריך טענות של חוות דעת שנקבעה מראש. השופט הגיע למסקנה כי טענות המבקש נעדרות ראיות ממשיות ודחה את הבקשה ופסק למשיבים הוצאות בסך 3,000 ₪.