בש"א 4757/03

תקציר

פסק הדין סובב סביב תיק משפטי ארוך שנים הנוגע לתובעת שנגרמה לה נכות בעקבות תאונה במהלך הריונה של אמה. השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם הנתבעים, החולקים על הקשר הסיבתי בין התאונה לבין נכותו של התובע, ויתרו על זכותם לחקור בחקירה נגדית את המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, ד"ר ג'יי המלי. הנתבעים ביקשו לבטל את חוות דעתו של ד"ר המלי ולמנות מומחה רפואי חדש לאחר מותו. עם זאת, השופט פסק שלא לבטל את חוות דעתו של ד"ר המלי, שכן הסיבה היחידה לאי יכולתו להעיד הייתה מותו. השופטת הדגישה כי לא נפל פגם בחוות דעתו של ד"ר המלי וכי חלוף הזמן מאז חוות דעתו הראשונה נבע מסיבות אובייקטיביות הקשורות למצבו המתפתח של התובע. במקום זאת, הורה השופט על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירופדיאטריה, שתהיה לו גישה לכל חוות הדעת הקודמות, כולל זו של ד"ר המלי, ובדיקות עזר. החלטה זו התקבלה על מנת להבטיח את זכותם של הנתבעים לערער על הקשר הסיבתי, מה גם שהצדדים הסכימו תחילה לחוות דעתו של ד"ר המלי בעניין. עוד ציינה השופטת כי יש להביא לידיעת המומחה החדש כי יש לגבש את מסקנותיו על סמך בדיקתו וממצאיו. ככלל, פסק דין זה נועד לאזן בין זכויות שני הצדדים ולהבטיח משפט הוגן באמצעות מינוי מומחה נוסף תוך שמירה על שלמות חוות הדעת של המומחה הקודם.