רע"א 324/88
פסק-דין עליון
תקציר
ענייננו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין תשלום מזונות זמניים של חבר קיבוץ (המערער) לשלוש בנותיו הקטינות (המשיבות) שעזבו את הקיבוץ ומתגוררות עם אמן. בית המשפט המחוזי הורה למערערת לשלם למשיבים רשימה מקיפה של הוצאות מבלי לקבוע תקרה כספית, דבר שהוביל לערעור. בית המשפט העליון, בהסכמתו להתייחס לבקשה כאל ערעור, מתערב באופן חריג במקרה זה. היא קובעת כי חובת האב לשלם מזונות לילדיו הקטינים היא כפולה: ראשית, כמתחייב בחוק, לספק את צרכיהם החיוניים; ושנית, כפי שמכתיבים דיני הצדקה, לשמור על רמת החיים הרגילה שלהם. היקף חיוב זה מותנה ביכולתו של האב לשלם. באשר למזונות זמניים, על בית המשפט לבחון היטב את יכולותיו הכלכליות של הנאשם ואת צרכי הקטינים, אך אם הנסיבות מצדיקות זאת, על בית המשפט לקבוע את הסכום המתאים לכאורה. במקרה דנן, בית המשפט העליון מוצא בעייתיות בהיעדר תקרת מזונות ומחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לקביעה מחודשת של הסכום המרבי שעל המערער לשלם, בהתחשב באמצעיו ובצרכי המשיבים. סכום זה צריך לשקול גם לאפשר את התיישבות המשיבים בעיר לאחר עזיבתם את הקיבוץ. יצוין, כי בית המשפט העליון מצדד במערער בכל הנוגע להוצאות טלפון, שאין לחייבו לכסות בהרחבה. פסק הדין מדגיש את האופי הראשוני של החלטות מזונות זמניים, אשר ניתן לשנותן על סמך ראיות עוקבות.
רע"א 324/88 יעקב אדר נ' רחלי אדר, עליון (22.9.1988)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.