ת"א 68711-05-18

תקציר

בית המשפט לא מצא ראיות לרשלנות מצד הצוותים הרפואיים של בית החולים בטיפול בתובע, שסבל מנזק מוחי חמור. הטענה, שטענה כי הנזק המוחי נגרם כתוצאה מיתר לחץ דם תוך גולגולתי לא מאובחן ולא מטופל, לא נתמכה בראיות. מהרשומות הרפואיות ומחוות דעת המומחים עולה כי הנזק המוחי נגרם לתובע כתוצאה ממחלת רקע קשה, שגרמה לקריסה מערכתית, ולא מיתר לחץ דם. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה כי מצבו של התובע נבע מדלקת המוח ומחלות זיהומיות, ולא מיתר לחץ דם. השופט ציין כי התובע לא הצליח להוכיח כי פעולות או טיפולים נוספים כלשהם היו יכולים למנוע או להקטין את הנזק המוחי. המפתח לפסק הדין היה היעדר סימנים או אינדיקציות ליתר לחץ דם תוך גולגולתי, כפי שניתן לראות בבדיקות עיניים, סריקות CT וניקורים מותניים. גם מצבה הקליני של התובעת לא תמך בטענה של התגברות יתר לחץ דם במהלך האשפוז. יתר על כן, בית המשפט ראה בטענותיו החדשות של התובע, שהועלו במהלך המשפט, הרחבה של חוות הדעת הרפואיות הראשוניות ולפיכך????. טענות אלה התייחסו למחדלים לכאורה באבחון וטיפול ביתר לחץ דם, לרבות אי ביצוע בדיקות הדמיה נוספות, והצורך בייעוץ נוירולוגי וטיפולים אחרים. השופט הגיע למסקנה כי הנזק המוחי החמור שנגרם לתובע נבע מהמחלה ממנה סבל, ולא מהתנהלות רשלנית כלשהי מצד בית החולים. משנכשלה תביעת הרשלנות, לא התעמק בית המשפט בסוגיית הפיצויים, ובשל מצבו הרפואי של התובע לא נפסקו הוצאות משפט.