ע"א 8055/22

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שנדחה על ידי ערכאת הערעור בנוגע להליך פשיטת רגל. בית המשפט דחה את הערעור על הסף, בהתבסס על תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בנימוק של שיקול הדעת הרחב המוקנה לבתי המשפט לפשיטת רגל. בית המשפט הדגיש כי אלא אם כן יש סיבה משכנעת, היא בדרך כלל אינה מתערבת בקביעות עובדתיות של בית המשפט לפשיטת רגל. עקרון יסוד בפשיטת רגל הוא חובתו של החייב לפעול בתום לב לאורך כל ההליך. המערערת במקרה זה פעלה שוב ושוב בחוסר תום לב, לא קיימה צווי בית משפט, לא הגישה דוחות נדרשים ושיבשה את מימוש דירת מגוריה. התנהלותה כללה עיכוב הליכים וצבירת הוצאות נוספות לכינוס הנכסים ולאוצר המדינה. למרות הקלות מצד בית המשפט, שניסה לאפשר פתרון הוגן, המשיכה המערערת בהתנהגותה החסימתית. בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של המערער, ולא של בית המשפט, הביאו לביטול ההליכים ולאי מתן צו הפטר. משכך, הערעור נדחה, והצו הארעי שניתן ביום 24.11.2022 בוטל. בית המשפט לא דרש את תגובת המשיבים ולא הורה על הוצאות בשל היעדר תגובה פורמלית.