ע"א 8863/07

תקציר

עניינה בשאלה האם ישולם מע"מ על פיצויים שקיבלה חברה בשל שינוי ייעוד הקרקע שלה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. המערערת, חברה בע"מ, החזיקה בבעלותה קרקע עם בית מטבחיים ששונה ייעודה בחלקו לצרכי ציבור. בעקבות זאת ביקשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה להפקיע חלק זה, מה שהוביל להסכם פשרה לפיצויים. למרות שבתחילה דווח כי מדובר ב"עסקת 0" (שאינה חייבת במע"מ), בית המשפט המחוזי בחיפה פסק בסופו של דבר כי הפיצוי חייב במע"מ, וראה בו הפקעה לפי דיני המס ולא פיצוי נפרד בגין שינוי ייעוד. בית המשפט סבר כי הפיצוי הוא חלק ממכירה כפויה החייבת במע"מ, למרות שחוק התכנון והבנייה מבחין בדרך כלל בין פגיעה בייעוד לבין הפקעה. בערעור קבע ערכאת הערעור כי פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נפרדים מהפקעה ואינם חייבים במע"מ. בית המשפט הדגיש את ההפרדה הלשונית והמהותית בין דיני המס לחוק התכנון והבניה, ודחה את התפיסה לפיה ניתן להשוות פיצוי בגין שינויי ייעוד להפקעה. היא שבה והדגישה כי חוקי המס דורשים הגדרות ברורות ואינם כוללים מטבעם את כל הפיצויים הכפויים בחבות במע"מ, אלא אם נאמר במפורש. לפיכך, בית המשפט התייחס לתשלום כפיצוי שאינו חייב במס בגין שינוי ייעוד, והותיר את ההפקעה כאירוע החייב במס יחיד. פסק הדין הפך את פסק דינו של בית משפט קמא, והמחיש את הצורך בבהירות חקיקתית והדגיש את ההבחנה בין שינויים תכנוניים לבין הפקעה לצרכי מע"מ.