רע"א 141/23

תקציר

בית המשפט דן בבקשה למתן רשות ערעור בתובענה ייצוגית, והתייחס אליה כאילו הערעור כבר התקבל והוגש, בהתאם לתקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. הערעור התמקד בסוגיה הפרוצדורלית האם טענות וראיות מסוימות שהוצגו בתגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית מותרות ללא אישור מראש של בית המשפט. בית המשפט הדגיש את מבחן התגובה הישירה, בתוספת מבחני עזר, כדי להבחין בין תגובות הולמות לטענות ההגנה לבין הצגת טענות חדשות. ההחלטה הדגישה את המורכבות והאתגרים העומדים בפני המבקשים בתובענות ייצוגיות, במיוחד בכל הנוגע לאיסוף מידע. עוד צוין כי סנקציות פרוצדורליות מחמירות, כמו מחיקת תגובות, עלולות לפגוע באינטרסים של חברי הקבוצה. בית המשפט הדגיש את האיזון בין עידוד בדיקת נאותות לבין מניעת עיכובים טקטיים בתובענות ייצוגיות. בסופו של דבר, בית המשפט מצא כי תגובת המבקשים מהווה תגובה ישירה הולמת לטענות ההגנה, והורה להחזיר את התגובה לתיק בית המשפט. היא אפשרה למשיבים להגיש תגובות משלימות, תוך הבטחת הגינות פרוצדורלית, אך לא הטילה הוצאות כלשהן בשל אופיו של הליך הערעור ומאמצי המבקשים. החלטה זו ניתנה ביום 20.4.2023.