רע"ס 69654-11-19

תקציר

פסק דין זה דן בפרשנותו של סעיף 22ב לצו הפסקת עבודה שיפוטית (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018, המסמיך את בית המשפט להורות על סגירת עסק הפועל ללא רישיון. על בית המשפט לפרש את הסעיף בהתאם לכללים, תוך התחשבות בכוונת המחוקק ובמסגרת הנורמטיבית הסובבת אותו. הוצאת צווי סגירה טרם מתן גזר הדין מותנית בהוכחת מסוכנות או פגיעה באינטרס הציבורי. לפיכך, היעדר רישיון עסק לבדו אינו עילה מספקת למתן צו סגירה לפי סעיף 22ב; כמו כן, על המבקש להוכיח קיומה של עילה לסיום מיידי של העסק. על בית המשפט לשקול את הבקשה גם במתכונת של שמיעת טיעונים ועיון בראיות בכתב שהוגשו. כמו כן, על המבקש להוכיח ראיות לכאורה וקיומן של עילות לסיום העסקה מיידי. יש לראות את ההליך לפי סעיף 22ב כמעין פלילי, ולבעל העסק הזכות לטעון ולהציג את טענותיו. בנוסף, ניתן להגיש ראיות חסויות לגבי עילות סיום ההעסקה, ותינתן לבעלים הזדמנות לטעון להגנה מפני עוול או פגמים מנהליים.