רע"פ 3641/06

תקציר

בקשת המבקש לערעור שני נדחתה, שכן היא לא העלתה סוגיה משפטית או ציבורית משמעותית מעבר לאינטרס הצדדים. ככלל, ערעור שני מותר רק כאשר שאלות משפטיות עקרוניות עומדות על הפרק. בנוסף, טיעונים בדבר ענישה בלתי מידתית אינם מספיקים בדרך כלל למתן ערעור נוסף, אלא אם קיימת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת. המבקש ביצע עבירות כלכליות חמורות במשך חמש שנים, מתוך תאוות בצע. פשעים כלכליים נתפסים בחומרה בשל השפעתם על הכלכלה, השוויון והאמון בין האזרחים לממשלה. בית המשפט הדגיש את חשיבותה של מדיניות הרתעה במקרים מסוג זה, תוך יישור קו עם החלטות עבר המדגישות את אופייה ההרסני של העבריינות הכלכלית, לרבות עבירות מס, שפעמים רבות הן מתוחכמות וקשות לאיתור. טענות הנוגעות לפגיעה בשמו הטוב של המבקש נדחו, שכן שיקולי מוניטין היו צריכים להרתיע את העבירות מלכתחילה. כמו כן, נדחו טענות בדבר חוסר תשומת לב מספקת לנסיבות אישיות, שכן ההרתעה מקבלת עדיפות על פני גורמים אישיים בתיקי פשיעה כלכלית. בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין נסיבות המקרה לבין חומרת העבירה, ועונש המאסר שנגזר כתוצאה מכך תאם את המדיניות המקובלת בעבירות כלכליות. בית המשפט לא מצא עילה לשנות את גזר הדין או את מסקנות בית המשפט המחוזי. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, וכל דחייה מוקדמת של ביצוע גזר הדין בוטלה. על המבקש הוטל להתחיל לרצות את עונש המאסר עד ליום 4.10.2006.