ת"א 45143-02-17

תקציר

התובע, אזרח ארה"ב, נפגע בתאונה בישראל בשנת 2014 ותבע את הנתבע לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבע הודה בחבות, ובית המשפט היה צריך לקבוע את היקף הנזק. התובעת טענה להפסדי שכר עקב התאונה, אך הנתבעת טענה כי העסקתה בעסק משפחתי שבשליטת בעלה מטילה ספק באמיתות טענותיה. בית המשפט מצא כי התובעת לא הציגה מסמכי הכנסה מהותיים מלפני התאונה ובחרה שלא לחשוף את תפקידה בעסק המשפחתי, ובכך פגעה בהערכה מלאה של הפסדיה הנטענים. עם זאת, בית המשפט קיבל את העובדה שנגרם לה הפסד שכר מסוים ופסק לה 135,000 ₪ בגין שכר עבר ו-16,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעתיד. בית המשפט דן גם בתביעות לעזרה מאחרים, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. היא פסקה 60,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד, 50,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות ו-31,000 ₪ עבור כאב וסבל, בנימוק של הנסיבות החריגות של המקרה. בנוסף, נפסקו לתובעת 4,000 ₪ עבור הוצאות תרגום ו-8,000 ₪ עבור כרטיסי טיסה עבורה ועבור בעלה לדיון ההוכחות. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 292,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.