ת"א 41716/04

תקציר

התובעת במקרה זה סבלה מחבלות בעינה כתוצאה ממוצר ניקוי מתוצרת הנתבעת אשר ניתז לתוך עינה. השופטת מצאה תחילה כי תיאורה של התובעת את האירוע שהוביל לפציעתה אינו הגיוני ואינו עולה בקנה אחד עם כללי הפיזיקה ולכן לא ניתן לקבלו. גם המוצר המדובר לא הוצג בבית המשפט, מה שלא איפשר לקבל טענות כלשהן לגבי פגם במוצר עצמו. עם זאת, השופט מצא כי המוצר אכן מסוכן ומחייב נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים במהלך השימוש בו. בעוד שיווק המוצר נמצא מספק, הסימון שלו היה חסר בכמה היבטים. באופן ספציפי, השופט מצא כי התווית לא הכילה אזהרות מספקות לגבי הוראות הבטיחות של המוצר, אשר היוו הפרה של התקן הרלוונטי וסטייה מסטנדרט התנהגות סביר. גם היעדר תיוג מתאים נמצא כגורם לתאונה. לפיכך, הנתבע נמצא אחראי לתאונה. לאחר מכן פנה השופט להעריך את הנזקים שנגרמו לתובע. לתובע נמצאה נכות רפואית בשיעור של 14.5%, שהייתה אסתטית בעיקרה, לצד נכות זמנית של 30% בששת השבועות הראשונים שלאחר האירוע ו-20% למשך חודש נוסף. השופטת חישבה את הפסדי ההכנסה של התובע בעבר ובעתיד כתוצאה מהתאונה ב-2,000 ש"ח ו-15,000 ש"ח בהתאמה. הסכום שנפסק בגין כאב וסבל עמד על 70,000 ₪, ואילו ההוצאות הרפואיות והנזקים האחרים נקבעו על 5,000 ₪. מאחר שגם השופטת מצאה כי התובעת פעלה ברשלנות רבתי, נקבע שיעור הרשלנות התורמת שלה על 35%, מה שהפחית את סך הנזקים בהם חייבת הנתבעת ל-59,800 ₪. לבסוף, השופט סירב להורות על פיצויים עונשיים וקבע את שכר טרחת עורך הדין על 20% מסכום הפיצוי, יחד עם מע"מ והוצאות משפט אחרות.