בש"פ 412/07

תקציר

ב-21 בינואר 2007 ניתן פסק דין בעניין ערעור על מעצרו של אדם שהיה מעורב בתאונת נהיגה מסוכנת בישראל. ביום 28.11.2006 הפר המערער את הוראות מתנדבי המשמר האזרחי לעצור את רכבו, ובמקום זאת נמלט במהירות פזיזה. נהיגתו כללה זיגזג, עקיפת מכוניות רבות במהירות גבוהה, עלייה על אי תנועה ונסיעה באור אדום, כל אלה סיכנו נהגים רבים שנאלצו לסטות כדי להימנע מהתנגשות. בסופו של דבר נטש המערער את הרכב וניסה להימלט רגלית אך נתפס על ידי המשטרה. באותה עת הוא נהג ללא רישיון או ביטוח בתוקף. בעקבות זאת הוא הואשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תנועה בזדון, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא המסמכים המשפטיים הדרושים. בית המשפט המחוזי הכיר בראיות לכאורה ובעילות המעצר ודן בשאלה האם ניתן להמיר את המעצר באמצעי חלופי עליו המליץ שירות המבחן. עם זאת, בית המשפט דחה הצעה זו, תוך שהוא מדגיש את התעלמותו הבוטה של המערערת מאכיפת החוק ומטיל ספק ביעילותם של אמצעים חלופיים כלשהם. ההחלטה הדגישה את הסוגיה החמורה של נהיגה פרועה בישראל, במיוחד בכבישי הדרום, המהווה סכנה לאזרחים. בית המשפט קבע כי יש לצמצם פעולות אלה באופן יזום, ותמך בהחלטה לעצור אנשים המהווים איומים מתמשכים על הציבור, אפילו לפני הרשעה. לפיכך נדחה הערר, המשקף עמדה להרתיע מפני התנהגויות מסוכנות כאלה בכביש.