ת"א 15565/03

תקציר

בית המשפט מצא כי מר מלניק, בעלה של התובעת, ביצע פעולות בחשבון הבנק של התובעת באמצעות זיוף חתימתה. התובעת טענה כי הבנק אישר לבעלה לבצע פעולות אלה וכתוצאה מכך נכנס חשבונה לגירעון עצום. היא תבעה את הבנק על פיצויים בסך 560 אלף שקל. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הבנק וקבע כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת הסמיכה את בעלה לשמש כשלוחה בניהול ענייניה הכספיים, לרבות חשבון הבנק שלה, וכי התרשלה בניהול חשבונה. טענת התובעת כי חתמה על הסכם הלוואה כערבה ולא כלווה לא התקבלה, ובית המשפט העדיף את גרסת הבנק. בנוסף, ציינה השופטת כי התובעת לא הביאה כל ראיה לשיתוף פעולה בין הבנק לבעלה. נמצא כי הבנק פעל באופן לא תקין בכך שאפשר למר מלניק להפעיל את החשבון ללא ייפוי כוח בכתב, אך הדבר לא שינה את התוצאה המשפטית. תביעתה של התובעת נדחתה, והיא חויבה לשלם לבנק את הסכום הנקוב בתביעתה, בצירוף הוצאות הבנק.