בש"פ 5537/15

תקציר

הערעור הוא על שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בנוגע למעצרו של המערער עד תום ההליכים נגדו. המערער מואשם בין היתר במספר עבירות כלכליות וסחיטה באיומים, ונחשב לדמות דומיננטית בתיק. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לעצור את המערער, תוך פירוט הראיות לכל אישום. עוד קבע בית המשפט כי חסרות חלופות מעצר ראויות אשר יפחיתו את המסוכנות הנשקפת מהמערער, במיוחד נוכח עברו הפלילי ואופי העבירות. המערער טוען כי אין ראיות המוכיחות את אשמתו, וכי שגה בית המשפט המחוזי בממצאיו ביחס לראיות לכאורה ולחלופות המעצר. לאחר עיון בחומר הראיות, מסכים השופט עם ממצאיו של בית המשפט המחוזי בדבר טיבן של הראיות לכאורה, ומוצא כי סביר להניח את אשמתו של המערער על סמך הראיות הקיימות. עם זאת, השופט שקל את חלופת המעצר, והכיר בספק מהימנותו של המערער, בעברו הפלילי הבעייתי ובסיכון הנשקף ממנו. עם זאת, השופט קבע כי בהתחשב באורכו הפוטנציאלי של המשפט, במאסר הקודם של המערער ובמחצית השנה שבילה במעצר בהמתנה למשפט, יש סיכוי שהוא למד את הלקח. לפיכך החליט השופט כי הערעור מתקבל בחלקו, והורה כי אם יעלה בידי המערער להציע חלופת מעצר ראויה – לרבות תנאים מחמירים כגון מיקום, פיקוח והגבלות תנועה ותקשורת – יבחן בית המשפט המחוזי מחדש את החלטתו בעניין מעצרו של המערער.