רע"פ 6336/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור. על פי פסק הדין, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים של רשות ערעור, דבר המחייב להוכיח שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים או להראות כי דחיית הבקשה תגרום לעוול מהותי או לעיוות דין. טענת המבקש בדבר הצורך ברשימה ברורה של חריגים כדי לחרוג מתקופת הפסילה המינימלית לא נדונה כשאלה עקרונית, שכן מדובר בהליך קבלת החלטות פרטני המתחשב בנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי שקלו שניהם בעבר את נסיבותיו של המבקש ומצאו כי אין בהן כדי להצדיק חריגה מתקופת המינימום שנקבעה. יתר טענות המבקש, הנוגעות לחומרת העונש, מכוונות לאינטרס הפרטי שלו ויידונו רק במקרים חריגים, שאין זה נחשב כך. על המבקש נגזרו סף פסילה מינימלי שנקבע. בנוסף, חוות הדעת הרפואית החדשה שהוצגה לא נחשבה כסיבה מספקת לסטות מפסילת המינימום, מה גם שהיה מקום להגישה כבקשה לקבלת רשות להוסיף ראיות חדשות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.