בר"ע 1540/02

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין בעניין תביעה לפיצויים בגין פגיעה בעבודה. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את החלטת הוועדה הרפואית לעררים, ולא מצא עילה להתערב בפסק דינה. באופן ספציפי, בית המשפט פסק במספר סוגיות מרכזיות הקשורות לנכות הנפשית של התובע. ראשית, הובהר כי הרכב הוועדה אינו מחייב פסיכיאטר, והיעדרו אינו מונע מהוועדה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית נפרדת. בית המשפט הבחין בין רופאים הנותנים חוות דעת למוסד לבין רופאים החברים בוועדות הרפואיות, כאשר כך היה במקרה של ד"ר סוכנבר, שנתן חוות דעת פסיכיאטרית במקרה זה. בית המשפט הסכים עם הערכתו של ד"ר סוכנבר, שלא מצא תסמונות אובייקטיביות, ולכן אינו מצדיק את החלת קריטריון הנכות הרלוונטי. באשר לחלופת הגיל הקבועה בתקנה 15, נקבע כי היא אינה ישימה מאחר והתובע חזר לעבודה. יתר על כן, בית המשפט הסכים עם הערכת הוועדה לגבי הירידה בהכנסות, וקיבל את הפעלת תקנה 15 רק עבור רבע מהנכות, בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של התובע. הוועדה קבעה כי הנכות גרמה לירידה משמעותית ומתמשכת בהכנסות, אך בית המשפט לא מצא טעות משפטית בהערכה זו. לבסוף נדחתה בקשת רשות הערעור והחלטת הוועדה הרפואית לעררים התקבלה. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות, והצדדים עודכנו על ההחלטה ביום 27.1.03.