ת"א 33836-11-13

תקציר

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה ההנדסי כראיה עצמאית וקבע כי השקעותיו הישירות של התובעת היו בסך 3,200,000 ₪ בתוספת מע"מ, ואלו של הנתבעת היו 6,410,004 ₪ בתוספת מע"מ. למרות שהתובעת לא הצליחה להוכיח את השקעותיה באופן הנדרש, החליט בית המשפט, לאחר היסוס מסוים, לקבל את חוות דעתו של המומחה ההנדסי שכן מצא כי השקעותיה של התובעת היו ככל הנראה גבוהות מהסכום המתועד. בית המשפט דן ודחה גם טענות השקעה נוספות של הצדדים, לרבות תביעת התובעת להפחתת דמי שכירות חודשית בסך 10,000 ₪ ותביעת הנתבעת לסכומים ששולמו לאגד. בית המשפט מצא כי יש לנכות מהסכום המגיע לתובעת סכום ששילמה חברת האם של הנתבעת לדור אלון במסגרת הסכם פשרה, שכן מדובר בהלוואה עבורה. תביעת התובעת לנזקים עקיפים שמורה להליך נפרד, שכן לא ניתן היה להכריע בתביעה בשלב זה. עוד ציין בית המשפט כי קיים פער של 1,487,916 ₪ בין חישובי הצדדים לגבי הסכום הכולל ששולם בגין החוב וביקש מהמומחה לחשבונאות לחוות דעתו בעניין זה. לבסוף, התווה בית המשפט את חישובי הפרשי הריבית וההצמדה והורה לצדדים להציג מסמכים רלוונטיים למומחה החשבונאי.