ע"פ 2792/08

תקציר

המדינה מערערת על העונשים שהטיל בית המשפט לתעבורה בירושלים על שני משיבים שהורשעו בנהיגה בשכרות. בית המשפט הטיל על המשיבים עונשי פסילה שלא חרגו מרף המינימום של שנתיים הקבוע בפקודת התעבורה. בית המשפט העליון פסק באופן עקבי לטובת החמרת הענישה על עבירות נהיגה בשכרות כדי להרתיע נהגים ולתת עדיפות לאינטרס הציבורי. לפיכך, על בתי המשפט הפרוצדורליים לדבוק בהנחיות שנקבעו על ידי ערכאות גבוהות יותר. החריגה מהנחיות אלה על ידי בית המשפט הפרוצדורלי במקרים אלה פגעה במערכת המשפט ופגעה באמון הציבור. נכונותם של המשיבים לבצע עבודות שירות ציבוריות והודאתם באשמה לא נחשבו לנסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתה בעונש המינימום הקבוע בחוק. כמו כן, לשני המשיבים עבר עשיר של עבירות תנועה, אשר משקלו נגדם. עם זאת, מאחר שהמשיבים ריצו את עונשם באופן חלקי, מאריכה ערכאת הערעור את תקופת הפסילה ל-18 חודשים, תוך השארת יתר חלקי העונש ללא שינוי. ערעורי המדינה ראויים אפוא אך לא יתקבלו במלואם.