רע"א 43648-05-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן היא אינה מעוררת שאלות משפטיות חריגות או עקרוניות, ואין סיבה להאמין כי נמנע מהמבקשים צדק. המקרה המקורי נסוב סביב הסכם מימון שנחתם בין המבקשים לבין המשיבים, אשר צורף לכתב התביעה של המבקשים, וכולל סעיף בוררות. מאחר שטענות המבקשים מבוססות ברובן על ההסכם, וההסכם קובע את הסעדים העומדים לרשותו, לא ראה בית המשפט סיבה לסטות מתניית הבוררות המפורטת בו. טענות המבקשים, המנסות לבסס סטייה מההסכם, נמצאו סותרות ואינן מתיישבות עם הטענות שהועלו בכתב תביעתם. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענת המרמה של המבקשים לא נאמרה במפורש, וממילא הייתה אגבית לתביעה העיקרית, ולכן לא היוותה סיבה מיוחדת להתעלמות מתניית הבוררות. לבסוף, טענת המבקשים כי הכללת הנאמן – שאינו צד להסכם – בהליך הבוררות תביא לדיון מפוצל, הופרכה, ובית המשפט קבע כי ניתן לצרף את הנאמן לבוררות, והפך טענה זו למיותרת. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקשים נדרשים לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 6,000 ₪.