עע"א 2701/07

תקציר

מדובר בעתירה שהגיש כמאל אבו ר'אנם נגד החלטת ועדת השחרורים מיום 19.9.07, שדחתה את בקשתו לשחרור מוקדם. גאנם נידון בשנת 2003 לשש שנות מאסר בגין סיוע לרצח רוצחי אחותו. העותר הגיש בקשה לשחרור מוקדם מספר פעמים. החלטת ועדת השחרורים התבססה על שני טעמים עיקריים: האחד, אי יציאתו של העותר לחופשה, שעל פי מדיניות הוועדה נחוצה כדי לבחון את המסוכנות שהעותר עלול להוות לציבור; שנית, מידע מודיעיני המצביע על סכנה לחייו של העותר ולציבור אם ישוחרר מוקדם. הוועדה לקחה בחשבון גם את התנהגותו הטובה של העותר בכלא, את מאסרו הראשון, את גילו הצעיר ואת מצבו המשפחתי. בית המשפט קבע כי החלטת הדירקטוריון סבירה ומאוזנת, ונתן משקל ראוי למכלול השיקולים הרלוונטיים. עם זאת, הוועדה לא בחנה די הצורך אם ניתן למתן את הסכנה באמצעות הטלת הגבלות על תנועתו של העותר עם שחרורו. לפיכך, העתירה התקבלה והוועדה התבקשה לשקול מחדש את בקשת העותר ולקבוע את תנאי שחרורו, בהתחשב בפסק הדין. השופט מודריק צירף את דעת הרוב אך הוסיף שלוש הערות בנוגע לאופי המסוכנות לציבור, למדיניות "טרום חופשה" ולאחריות שירות בתי הסוהר כלפי אסיר ששוחרר על תנאי. לדברי מודריק, הסכנה לציבור העלולה לנבוע משחרורו של העותר צריכה להיות סיכון שהאסיר יכול לשלוט בו ולמנוע. בנוסף, מדיניות הוועדה לבחון את המסוכנות לציבור לפני שחרור אסיר על תנאי ראויה רק כאשר קיימת סכנה הנובעת מהסיכון הסובייקטיבי הנשלט על ידי האסיר. לבסוף, אסיר המשוחרר על תנאי אינו כפוף לרשויות שירות בתי הסוהר, ולכן אחריות השירות אינה חלה עליו. השופט טל הציג דעה חולקת. לדברי טל, החלטת הדירקטוריון הייתה סבירה ומוצדקת, שכן היא התבססה על דאגה לביטחונו של העותר ולציבור הסובב אותו. טל קבע כי הוועדה אחראית להגן על העותר גם לאחר שחרורו, ולכן היעדר מידע עדכני בדבר הסכנה לחייו לא הטיל ספק באמינות המידע המודיעיני הקודם. יתר על כן, מדיניות הוועדה שלא להעניק שחרור על תנאי לפני שהאסיר יוצא לחופשה היא סבירה ומוצדקת.