ב"ש 7115/04

תקציר

עניינה של ההחלטה נשוא הערעור במעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער הואשם בעבירות של הפרעה לשוטר וכניסה או שהייה בישראל שלא כדין. בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו, תוך שהוא מקבל את טענת התביעה כי קיימות ראיות לכאורה נגד המערער, כי קיימת סכנת בריחה וכי לא קיימת חלופת מעצר. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי הראיות לכאורה חלשות, כי נימוקיו של בית משפט קמא בדבר מיקום העבירה אינם נכונים וכי חלופת מעצר אפשרית. המשיב, מנגד, ביקש מבית המשפט לקיים את ההחלטה. לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא בית המשפט כי הן חלשות מכפי שהעריך בית משפט קמא, במיוחד בכל הנוגע למיקום העבירה. טענת המערער כי לא נכנס לשטח ישראל סתרה את טענת השוטר, והראיות התבססו בעיקרן על גרסה מול גרסה אחרת. עם זאת, בית המשפט הסכים כי קיימות די ראיות לכאורה כדי להרשיע את המערער בהפרעה לשוטר. באשר לסילת המעצר, ציין בית המשפט כי בא כוחו של המערער אינו חולק על קיומה. בית המשפט הדגיש כי הצורך לבחון חלופות מעצר רלוונטי במיוחד במקרה זה. אחותו של המערער הציעה לשמש ערבה, ובית המשפט מצא אותה כמועמדת מתאימה. לפיכך, הערעור התקבל, החלטת בית משפט קמא בוטלה, והמערער חויב להשתחרר בכפוף למספר תנאים: פיקדון כספי בסך 20,000 ₪, ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ חתומה על ידי שני ערבים (לרבות אחותו של המערער), צו עיכוב יציאה מן הארץ ושחרורו של המערער בפני קצין משטרה. ההחלטה ניתנה בנוכחות שני הצדדים ביום 05/12/2004.