ת"א 41410-04-18

תקציר

התובע, עובד שנפגע בעבודה, תבע את מעסיקו בגין רשלנות שהובילה לפגיעה. הפגיעה אירעה כאשר התובע ועמיתו לעבודה, אלדד, הרימו פרופילי מתכת ואלדד שמט לפתע את קצהו, מה שגרם לריסוק אגודלו הימני של התובע. לא הייתה מחלוקת כי נטל ההוכחה מוטל על התובע. השופטת קיבלה את גרסת התובע לאירועים וראתה במעסיק אחראי שילוחית למעשיו של אלדד, שכן התאונה אירעה במסגרת העסקתו. השופט מצא את עדותו של אלדד כבלתי אמינה, בעוד שגרסתו של התובע הייתה עקבית ואמינה. לפיכך פסק השופט לטובת התובע. לאחר מכן פנתה השופטת לשאלת האחריות וקבעה כי המעסיק אכן אחראי לנזקו של התובע. הפסיקה תומכת בתפיסה כי על מעסיק לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את בטיחות העובדים בעבודה ולהגן עליהם מפני סיכונים. במקרה זה, חבות המעביד נבעה מביצוע לא תקין של תפקידו על ידי אלדד. לאחר מכן, השופט שקל אשם תורם מצד התובע ולא מצא דבר. הראיות הראו כי מעשיו של התובע היו סבירים וכי הפגיעה נבעה אך ורק ממחדלו של אלדד. השופט בחן גם את שאלת הנזק וקיבל את חוות דעתו של התובע בנוגע לנכותו הרפואית, והעמיד אותה על 10%. השופטת פסקה לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, ירידה בכושר השתכרות עתידי וכאב וסבל בסך 160,257 ₪. לאחר ניכוי תגמולי המל"ל שקיבל התובע, הורה השופט לנתבעים לשלם לתובע סך של 103,307 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.