בג"צ 4339/04

תקציר

העותרות, הרשויות המקומיות, מערערות על הפטור מארנונה המוענק לקופות החולים. הפטור מבוסס על אישורים היסטוריים לפי סעיפים 5(ז) ו-5(י) לפקודת הארנונה ומסי הממשלה (פיטורים), 1938. העותרים טוענים כי המשיבים, שר הפנים ומנכ"ל משרדו, לא מילאו אחר הוראת בג"ץ לבחון פטורים אלה על פי קריטריונים מסוימים. לטענתם, אמות המידה שנקבעו בחוזר שהוציא המנכ"ל אינן תקפות שכן הן מתייחסות לרשימת גופים שנקבעה מראש, אינן מציעות שיקול דעת וגובשו תוך שיקולים פסולים. בנוסף, העותרים טוענים לפגמים שונים בהוראות החוזר ומבקשים לבחון מחדש את הפטורים הניתנים לקופות החולים. המשיבים טוענים מנגד כי מילאו את הוראת בית המשפט בכך שערכו בחינה מחודשת ופרסמו קריטריונים למענקים לפי סעיף 5(ז). הם מגנים על הקריטריונים שנקבעו בחוזר כסבירים וראויים. בית המשפט מוצא כי המשיבים מילאו אחר צו בית המשפט ומילאו את חובתם לפרסם קריטריונים לפטורים מסעיף 5(ז). הקריטריונים, אף שלא פורטו דיים, נבעו מהפעלת שיקול דעתו של שר הפנים ומילאו אחר הדרישה לבדיקה פרטנית. עוד קובע בית המשפט כי אמות המידה סבירות ורלוונטיות, והשיקולים המערכתיים העומדים מאחוריהן מותרים. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי המשיבים לא נדרשו לבחון את הפטורים על פי אמות המידה לפטורים לפי סעיף 5(י), שכן לסעיפים אלה מטרות שונות. טענות העותרים בדבר חוסר הבהירות והשוויון של הקריטריונים נדחות, אך בית המשפט ממליץ להשלים את קביעת הקריטריונים לפטורים לפי סעיף 5(ז). בסופו של דבר, העתירה נדחית, ולא נפסק הוצאות.