רע"א 7049/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור על שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. ההחלטה הראשונה עניינה ביטול פסק דין קודם שדחה את הליכי הפינוי נגד המבקשים, שהם ככל הנראה דיירים או בעלי דירות. הביטול נובע מאי עמידה של המבקשים בתנאים מסוימים, לרבות פנייה לבית המשפט לפשיטת רגל לאישור תשלומים שוטפים לבנק. ההחלטה השנייה נוגעת למחיקת חלקים מתצהיר שהגישו המבקשים, אשר חרגו מליבת התיק. ביסוד המחלוקת עומדת מחלוקת בין המבקשים לבין בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ בנוגע למימוש ופינוי דירת המבקשים, אותה מבקש הבנק לאכוף כהחזר הלוואה. המבקשים, שהם פושטי רגל, טוענים כי הבנק פעל בחוסר תום לב ועליו להשיב את הכספים שנגבו מהם. עוד הם טוענים כי אין לאפשר לבנק להמשיך בהליך הפינוי ללא תלות בהליכי פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 27.4.2010, הסכים לעכב את הפינוי, ובלבד שהמבקשים יפנו לבית המשפט לפשיטת רגל בעניין המשך התשלומים השוטפים. עם זאת, מאחר שהמבקשים לא עמדו בתנאי זה, פסק בית המשפט מאוחר יותר לבטל את השיהוי. ערעורם הבא של המבקשים לבית המשפט העליון, בבקשה לעכב את הפינוי ולבטל את מחיקת התצהיר, נדחה. בית המשפט מצא כי המבקשים התעלמו מהחלטה קודמת ומחייבת וכי הסעיפים שנמחקו בתצהיר חרגו מסוגיות הליבה. זאת ועוד, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין התצהיר, אשר התייחס לניהול הליכי ההוצאה לפועל ולהפרות הנטען של הסכמי הסדר חוב על ידי הבנק – עניינים שבית משפט קמא סבר כי אינם קשורים לליבת המחלוקת. המבקשים חויבו לכסות את שכר טרחת עורך הדין של הבנק, שהסתכם ב-10,000 שקל. פסק הדין ניתן ביום 27.12.2010.