ת"א 1564/04

תקציר

התובע הוא נושה של הנתבע הראשון ותובע לחייב אותו לשלם את חובותיו. התובע דורש את פירוק הבעלות המשותפת בדירה בבעלות משותפת של הנתבעים – הנתבע הראשון (החייב) וגרושתו – על מנת למכור אותה ולכסות את חובו של החייב. הדירה אינה רשומה וזכויות הנתבעים הן אצל החברה המשכנת בלבד. התובע פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב וצירף את הדירה. כונס הנכסים שמונה במסגרת תיקים אלה הגיש תביעה זו. החייב אינו מתגורר בדירה מאז שנת 2000; הוא תפוס על ידי הנאשם השני וילדיהם. הנתבעים גרושים, ועל פי הסכם הגירושין, זכויות החייב בדירה היו אמורות לעבור לילדיהם בתמורה למחיקת חוב המזונות שלו לנתבע השני. הנתבע השני טען כי זכויותיו של החייב בוטלו, שולם החוב בתיק ההוצאה לפועל העיקרי ויש לדחות את טענות התובע. היא גם טענה למעמד של דיירת מוגנת וביקשה הסדרי דיור חלופיים. בית המשפט קבע כי הצטרפות תיקי ההוצאה לפועל תקפה וכי הסכם הגירושין אינו מבטל את זכויותיה של התובעת למימוש הדירה. עוד קבע בית המשפט כי טענות הנתבעת לקיזוז או חוסר יעילות של הליך המימוש אינן תקפות וכי הנתבעת אינה זכאית למעמד של דיירת מוגנת. עם זאת, בית המשפט הורה כי תמורת המכירה תוחזק בנאמנות כדי להבטיח דיור חלופי לנתבע וכי הפינוי יהיה מותנה במימון דיור כזה. בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לפירוק השותפות והורה על מכירת הדירה וחלוקת התמורה, פינוי הנתבע השני, ופסק לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪ מהנתבע השני.