ת"א 64632-11-19

תקציר

התובעים ביקשו לתקן את כתב התביעה כך שיכלול נזקים מתמשכים, שלטענתם התרחשו לאחר הגשת התביעה הראשונית. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתם. הנימוק העיקרי לדחייה היה שהתיקון יגרום לעיכובים משמעותיים בבירור ההליך, מה גם שהתביעה כבר בת שלוש שנים. הדבר יהיה בלתי הוגן כלפי הנתבעים ובניגוד לעקרון ניהול הזמן הסביר לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. בנוסף, ציין בית המשפט כי ההצדקה של התובעת לתיקון – נזק מתמשך – לא הייתה הסיבה היחידה להגדלת הסכום הנתבע, שכן היו הבדלים בהפסדים הנטענים בין חוות הדעת הישנה לחדשה, גם בשנים שקדמו לתביעה. חוות הדעת החדשה הגדילה את סכום התביעה ביותר מפי שניים מהסכום המקורי, דבר שיכול היה להשפיע על גישת הנתבעים להגנתם. בית המשפט הדגיש כי אי תיקון כתב התביעה לא ימנע מהתובע להגיש תביעה חדשה בגין הנזק שלאחר מכן, וכי ההגינות הפרוצדורלית, לצד הפגיעה הפוטנציאלית בנתבעים, שקלה כנגד היענות לבקשת התיקון. לבסוף, הגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה התבססה על חוות דעת שהתובע לא היה רשאי להגיש לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט. מטעמים אלה דחה בית המשפט את בקשת התובעים והורה להם לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪.