ע"א 406/72

תקציר

התיק נסוב סביב פקודת מס הכנסה והאם החברה המערערת, קולנוע רנא בחולון בע"מ, זכאית לנכות 45,672 לירות ישראליות מהכנסתה החייבת משנת 1966. החברה טענה לניכוי זה מכוח סעיף 17(7) לפקודה, המאפשר לנכות הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי זהירות מפני תקיפות אוויריות. עם זאת, בית הקולנוע נרכש על ידי המערערת לאחר בנייתו, לרבות מקלט קיים. בית המשפט העליון קבע כי תכליתו של סעיף 17(7) היא לעודד אנשים לנקוט אמצעי זהירות מפני תקיפות אוויריות ולהוציא כספים על אמצעי הגנה בעצמם. מאחר שהחברה המערערת לא הוציאה הוצאות כלשהן בבניית המקלט, היא אינה זכאית לניכוי. בנוסף, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ניכוי ירידת ערך על מבנה הבמה וציפוי הקירות של בית הקולנוע, ולא מצא סיבה לסתור את ממצאיו העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר. לבסוף, גם הערעור הנגדי על צו ההוצאות של בית המשפט המחוזי נדחה, כאשר בית המשפט העליון הפעיל את שיקול דעתו לשמור על ההחלטה המקורית. השופטים לנדוי, ברנסון וכהן הסכימו עם פסק הדין, והערעור והערעור שכנגד נדחו, וחויבו את המערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 500 לי"ש.