ה"פ 10871/99

תקציר

המחלוקת היא על הזכות לבנות בנייה למגורים על קרקע חכורה ברמות השבים. המבקשת, אגודה המנהלת את ענייני המקרקעין של השבים כיישוב חקלאי, ביקשה פסק דין הצהרתי המורה כי חוזה חכירה שנחתם עם מינהל מקרקעי ישראל תקף ומחייב. החוזה כולל סעיף המאפשר בנייה למגורים והקמת מבני ציבור על הקרקע המוחכרת. מינהל מקרקעי ישראל סירב להסכים לתוכניות בנייה ולא חידש את חוזה החכירה, בטענה שהקרקע מיועדת לשימוש חקלאי בלבד. בית המשפט מצא כי למבקשת זכות חכירה ארוכת טווח במקרקעין, אך מטרת החכירה היא לשימוש חקלאי בלבד. בית המשפט קבע, כי טענת המבקשת כי היא זכאית לבנות מאז שנת 1951, עת הוקצתה הקרקע, לא הוכחה, והמסמכים שהוגשו אינם תומכים בטענת המבקש. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב, שכן הייתה מודעת לכך שהדרישה לבנייה למגורים סותרת את מטרות החוזה. לפיכך, נדחתה תביעת המבקש. עם זאת, בשל הטעויות והמחדלים של מינהל מקרקעי ישראל, כל צד יישא בהוצאותיו. בנוסף, חויב המבקש לשלם למשיב השני הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.