בר"מ 8192/18

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על יסוד ההבחנה שבחוק הכניסה לישראל בין סירוב כניסה לישראל לבין המשטר המשפטי החל על מי ששוהה בארץ שלא כדין. החוק מעניק לקציני ביקורת הגבולות סמכות לעכב את כניסתם של אנשים המנסים להיכנס לישראל עד שיוחלט אם הם מורשים להיכנס. במקרה של מסורבי כניסה, שר הפנים יכול להרחיקם מהארץ, והם עשויים להיות מעוכבים עד לעזיבתם. הביקורת השיפוטית על החלטות אלה נדונה בפני בית הדין לערעורים. בינתיים, ניתן לגרש ולעצור שוהים בלתי חוקיים על פי סעיפים שונים של אותו חוק. בית הדין לביקורת משמורת בוחן החלטות הנוגעות למעצר בלתי חוקי של אנשים, לרבות שחרורם בערבות. למרות שהחוק קובע מסלולים פרוצדורליים שונים לסירוב כניסה ולישיבה בלתי חוקית, לבית הדין לערעורים יש סמכות לבחון את סבירותם של סרבני כניסה ואף לבטל אותם, ולאפשר כניסה לישראל. בית המשפט מכיר בבעיה הפוטנציאלית שבהיעדר מסגרת זמן לבחינת מעצרם של מסורבי הכניסה, אך מברך על כוונת המדינה לקצר את תקופת הבחינה. בסופו של דבר, בכפוף להערות על הצורך בקיצור תקופת הביקורת, הערעור מתקבל, וההליכים בבית הדין לביקורת משמורת נדחים. למשיבים שמורה הזכות לפנות לבית הדין לעררים.