ת"א 1115-11-07

תקציר

בין העותרת למשיבה מחלוקת בנוגע למחירי האתילן המיוצרים או מיובאים על ידי העותר. המשיב טוען כי העותרת גבתה מחירים גבוהים מהמותר על פי החוק, והוא מבקש סעד כספי. העותר טוען כי תביעת המשיב אינה תקפה מחמת התיישנות, שכן הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה. עם זאת, תביעת המשיב הוגשה דווקא כתביעה שכנגד כמענה לתביעתה הראשונית של המבקשת, דבר המשנה את המצב באופן משמעותי. החוק קובע כי במקרה כזה, התביעה שכנגד, גם אם הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה, אינה כפופה לתקופת ההתיישנות. זאת, על מנת להבטיח שוויון בין הצדדים ולמנוע מהתובע לחסום את תביעתו שכנגד של הנתבע. בדרך כלל, בית המשפט לא יתיר תיקונים לתביעות או לתביעות שכנגד אם הם חוסים תחת חוק ההתיישנות, אך במקרה זה, מאחר שחל סעיף 4 לחוק ההתיישנות, התיקון מותר. זאת ועוד, השופטת מציינת כי תביעתו שכנגד של המשיב ותביעתו המקורית של העותר הן שני צדדים של אותו מטבע, ומכאן שמועד הגשת התביעה שכנגד קובע את תקופת ההתיישנות. לפיכך, השופט מחליט לדחות את בקשת העותר ולאפשר את המשך תביעתו הנגדית של המשיב. העותר חויב בהוצאות שכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך 7,500 ₪.