ת"א 25220-01-21

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע בטענה לנזקי גוף עקב תאונה שאירעה ביום 25.3.2010. עם זאת, התביעה נדחתה כמעט 3 שנים לאחר מכן בשל אי היענות התובעת להצעת בית המשפט. בהמשך לכך, הגיש התובע תביעה חדשה בתוך שנה מיום הפיטורין, בהתאם להוראות סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה על יסוד תקופת ההתיישנות, שכן ההליך הראשוני נדחה בשל רשלנות התובע. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי תקופת ההתיישנות הופסקה בהליך הראשון והוארכה לפי סעיף 16. כמו כן, בית הדין הדגיש כי דחיית תביעה בשל מחדלי תובע צריכה להיבחן באופן פרטני, בהתחשב במכלול הנסיבות. במקרה זה, בית המשפט מצא כי התנהלות התובע לא היוותה רשלנות חמורה או ניצול לרעה של ההליך המשפטי. במקום זאת, זה היה יותר ניהול כושל של התביעה. לפיכך, החיל בית המשפט את סעיף 15 לחוק ההתיישנות, המאפשר לתובע להגיש תביעה חדשה. משכך, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעת, בנימוק של הצורך לאזן בין אינטרסים שונים והעדפת הוכחת הזכות על פני הטכנית. הנתבע חויב לפצות את התובע בגין הוצאותיו בסך 1,500 ₪.