ע"מ 33199-11-21

תקציר

התיק נסוב סביב תחולתו של סעיף 353א לחוק החברות, המאפשר לבית משפט להורות לחברה בע"מ להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבע אם הנתבע יזכה בתביעה. הסעיף גם מסמיך את בית המשפט לעכב את ההליכים עד למתן הערבות. מדובר בבקשה נפוצה, המזכירה לא פעם את תקנה 157 לתקנות החדשות כבסיס משפטי אפשרי, בנוסף לסעיף 353א. עם זאת, זו האחרונה נותרה החקיקה הראשית, במיוחד לאור העובדה שהוראות סעיף 353א נותרו ללא שינוי לאחר תיקון תקנה 157. הדבר אושר במספר פסקי דין של בית המשפט המחוזי, שהמשיך להתייחס לסעיף 353א כהסדר ייחודי הגובר על תקנה 157. בית המשפט הסביר כי סעיף 353א יוצר חזקה לפיה על חברות בע"מ להעמיד ערבות לתשלום הוצאות, אותה ניתן לבטל רק אם ישכנע את בית המשפט אחרת. קיים תקדים גם להחלת סעיף זה על ערעורי מס. במקרה ספציפי זה, בקשת המשיב להפקדת ערבות מוצדקת בשל קשייה הכלכליים של המערערת והיעדר נכסים משמעותיים על שמם. בית המשפט הכיר בכך שאמנם למערערת מאזן זכויות מהותי מול מס הכנסה, אך אין זה סביר כי הדבר ישמש לתשלום הוצאותיו של המשיב אם הערעור לא יצלח. יתר על כן, הנסיבות אינן מצדיקות חריגה מהנורמה, וסיכויי הצלחתו של המערער אינם נראים גבוהים דיים כדי לוותר על הדרישה כליל. לפיכך החליט בית המשפט כי ערבות בסך 20,000 ₪ ראויה במקרה זה – סכום מתון המאזן בין זכות הגישה של המערער לערכאות לבין זכותו של המשיב להבטיח את התשלום. סכום זה יופקד על ידי המערער בקופת בית המשפט עד למועד שנקבע, או שהערעור יידחה. לבסוף חויב המערער בהוצאות המשיב בגין הגשת הבקשה, בסך 5,000 ₪.