ה"פ 24757-09-11

תקציר

המבקשת ואדלר ברטה ז"ל היו הבעלים של דירה בבני ברק משנת 1982, אולם המבקשת עתרה לבית המשפט להצהיר כי יש לה זכויות מלאות בדירה, שכן הרישום אינו משקף את הבעלות בפועל. גם המשיבים, בהיותם נכדיו ויורשיו של המנוח, תבעו מחצית מהבעלות בדירה על סמך הרישום הנוכחי. המבקשת טענה כי המנוחה מעולם לא התכוונה לרכוש זכויות בנכס, והרישום על שמה היה פורמלי בלבד, בשל חששה של המבקשת מפני הרשויות בעת הרכישה. בית המשפט הסכים עם המבקשת, והגיע למסקנה כי קיים הסכם נאמנות מכללא. המנוחה, בהיותה אמו החורגת של המבקש וללא יכולת כלכלית, לא הייתה הבעלים של הדירה באמת. יתר על כן, למנוחה לא היה כל קשר למקום, והמבקשת ובעלה השתמשו בדירה כבעלים, ללא כל הפרעה או תרומה מצד המנוח. בית המשפט קיבל את טענת המבקשת כי היא מימנה את הרכישה, ובחקירתם הנגדית של המשיבים לא הובאו כל ראיה לסתור זאת. בנוסף, המנוחה מעולם לא טענה לזכויות כלשהן בדירה, מה שהוביל את בית המשפט לקבוע כי אין לה. טענות המשיבים, לפיהן המנוח היה הבעלים של הדירה, לא היו משכנעות, מה גם שאמו החורגת של המבקש לא ידעה על הדירה למרות היותה אפוטרופסית של המנוח. ככלל, הראיות שהוצגו תמכו בטענת המבקשת להסכם נאמנות, ובית המשפט פסק לטובתה ופסק לה את מלוא זכויותיה בדירה, בצירוף הוצאות משפט מהמשיבים.