ת"פ 2834/05

תקציר

הנאשמים, שלושה צעירים, הועמדו לדין בגין מספר עבירות, בעיקר המרדה, בשל פעילותם בשנת 2005 שנועדה לסכל את יישום תוכנית ההתנתקות ולאלץ את ממשלת ישראל לשנות את החלטתה. כתב האישום מייחס לנאשמים פעילות במסגרת תנועת הבית הלאומי, לרבות הסתת הציבור, הובלת הפגנות בלתי חוקיות וחסימת כבישים. הנתבעים טענו כי מעשיהם היו ביקורת ותעמולה מוגנות, וכן העלו את טענת ההגנה מפני צדק בשל אכיפה בררנית. בית המשפט מצא כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את עבירות ההמרדה ופרסום ההמרדה, שכן למעשיהם של הנאשמים אכן היה פוטנציאל לפגוע בסדר הציבורי ובסדר השלטוני. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאישומים של התקהלות אסורה, התפרעות, המשך התפרעות לאחר צו פיזור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי לנאשמים הייתה שליטה על פעילות ההפגנות הבלתי חוקיות. אשר לטענת האכיפה הבררנית, מצא בית המשפט כי הנאשמים הוכיחו טענה זו די הצורך, ורשויות התביעה לא הוכיחו כי אי העמדתם לדין של אחרים שביצעו מעשים דומים התבססה על שיקולים ענייניים בלבד. בית המשפט הגיע למסקנה כי האכיפה הבררנית תמוהה ובלתי מוצדקת, ולכן ביטל את כתב האישום שיוחס לנאשמים בעבירות המרדה וזיכה אותם מכל יתר העבירות שלא הוכחו מעבר לספק סביר.